<h1>כפתור ופרח לרבינו אשתורי הפרחי פ"ו</h1>
<h2>דף סט.</h2>
מקום מקדש התורה כסתו. ונתפרסם ונתגלה על דרך שאמרו מסכת זבחים פרק איזהו מקומן (נ"ד ב') דרש רבא מאי דכתיב (ש"א י"ט י"ח) וילך דוד ושמואל וישבו בניות ברמה, וכי מה ענין ניות ברמה אלא שהיו יושבין ברמה והיו עוסקין בנויו של עולם. אמרי (דברים י"ז ח') וקמת ועלית אל המקום, מלמד שארץ ישראל גבוהה מכל הארצות ובית המקדש גבוה מארץ ישראל. אמרי דוכתיה היכא, אייתו ספר יהושע, בכלהו שבטים כתיב ועלה הגבול ותאר הגבול ובשבט בנימין ועלה הגבול ותאר הגבול לא כתיב, ש"מ הכא הוא. סבר למיבנייה בעין עיטם אמרי מוטב לתתי ביה פורתא דכתיב (דברים ל"ג י"ב) ובין כתיפיו שכן. (תהילים קל"ב ו') הנה שמענוה באפרתה זה ספר יהושע דאתי מאפרים, מצאנוה בשדה יער זה בנימין, דכתיב (בראשית מ"ט כ"ז) בנימין זאב יטרף. ויש תמה דהא בשבט בנימין כתיב נמי ותאר הגבול (יהושע י"ח י"ד). ודילמא דהכי הוה לי למימר בכלהו שבטים כתיב וירד הגבול ותאר הגבול. ויש קצת ראיה בספרי בפרשת וזאת הברכה (פי"ב) רבי אומר בכל התחומין הוא אומר וירד הגבול ותאר הגבול, וכאן בתחום שבט יהודה ועלה הגבול. פי' ותאר, נסמן. מסכת יומא פרק אמר להם הממונה (ל"א א') אמר אביי עין עיטם גבוה מקרקע עזרה עשרים ושלש אמות. וכן מסכת (מנחות) [זבחים] פרק קדשי הקדשים (ס"ב ב') גבי ציורים שעשה שלמה. אמר רבי יהושע בן לוי (ירושלמי יומא פ"ג ה"ו) אמת המים מושכת לו מעין עיטם, והיו רגלי השוורים פתוחים כרמונים. פרק ד' נדרים (נדרים כ"ב ב') אמר רבי אחא ברבי חנינא אלו לא חטאו ישראל לא נתן להם אלא חמשה חומשי תורה וספר יהושע מפני שערכה של ארץ ישראל הוא. משה ותורתו אמת ודברי חכמינו אמונה ישרה, שאין ספק שארץ ישראל גבוהה מכל הארצות וירושלם גבוהה מכל חלקיה, וכדאיתא פרק אלו הן הנחנקין (סנהדרין פ"ז א') ועלית מלמד שבית המקדש גבוה מארץ ישראל, וארץ ישראל גבוהה מכל הארצות. וזה, של צפון הוא ארץ בבל, וכדאיתא מסכת גיטין פרק קמא (ו' א'). ומסכת סנהדרין (ה' א') אמרינן בן אחותי יורד לבבל, וכן (קדושין ס"ט ב') לא עלה עזרא מבבל עד שעשאה וכו'. לצד הדרום הוא ארץ מצרים וכתיב (דברים כ"ו ה') וירד מצרימה לגור שם. למערב הוא ים הגדול, וכתיב (תהילים ק"ז כ"ג) יורדי הים באניות. ולאותם שמפרשים שיורדים מן הים ליבשה (הא כתיב וירד יפו) ולהם המים גבוה מן הארץ, ויהיה להם יורדי הים כענין (שופטים י"א ל"ז) וירדתי על ההרים, [הא כתיב (יונה א' ג') וירד יפו]. לצד מזרח הוא הערבה. כתב רבי אברהם בן עזרא בפירוש דניאל (י"א ל"ו—מ"ב) דע כי רומה וקסטנטינא צפונית מערבית לארץ ישראל, ובבל ופרס מזרחית צפונית, ומצרים מערבית דרומית, ושבא והודו מזרחית דרומית. עוד כתב (שם י"א ה') מלך הנגב הוא מלך מצרים, ומלך צפון מלך רומא [ארם], ובת מלך הנגב היא מלכת שבא והוא בלשון ישמעאל אלימן, ועד היום אשה מולכת עליהם. וזאת שבא היא נגב הנגב בדרך ארץ ישראל. עוד כתב (שם ח' ח') על חזות קרנים שנחלקה מלכותו לארבעה חלקים רומא מצרים ארץ ישראל ארץ פרס. ואין ספק שהמקום היותר שפל שבכל ארץ ישראל הוא הירדן, לכן בלכתך מן הירדן שלפני בית שאן לירושלם, תלך בערבה ופניך למערב כמו שתי שעות הולך ועולה מעט. אחר כן תתחיל לעלות בהרים ופנים לדרום, וכן תעלה תמיד עד ירושלם. ברוך גבוה מעל גבוה שבחר בו.
על העלם בתורה הקדושה מקום המקדש כתב הר"ם ז"ל (מו"נ) בחלק הג' פרק מ"ה, ואשר לא התבאר בתורה ולא נזכר בפרט אלא רמז אליו ואמר (דברים י"ב ה') אשר יבחר יי', יש לי בה ג' חכמות, האחת מהם שלא יחזיקו בו האומות וילחמו עליו מלחמה חזקה כשידעו שזה המקום מן הארץ הוא תכלית התורה. והשנית שלא יפסידוהו מי שהוא בידם עתה וישחיתוהו בכל יכלתם. והשלישית והיא החזקה שבהם שלא יבקש כל שבט היותו בנחלתו ולמשול בו והיה נופל מן המחלוקות והקטטה כמו שנפל בבקשת הכהונה. ולזה באה המצוה שלא יבנה בית הבחירה אלא אחר הקמת מלך עד שתהיה המצוה לאחד והסתלק המחלוקת עד כאן. ואין לתמוה על טעם הרב היאך יפול מחלוקת והרי תחלק על פי הגורל, שהרי כהנה ולויה נחלקה על פי הדיבור ובני קרח שהיו לויים לעבוד את עבודת משכן השם בקשו גם כהנה.
ירושלם הוזכרה בתורה שכן כתיב (בראשית י"ד י"ח) ומלכי צדק מלך שלם, שהוא שם דבר לא שם הפועל, וכמו שהזכירו רבי אברהם בן עזרא ז"ל (שם). ושלם הוא ירושלם שכן כתיב (תהלים ע"ו ג') ויהי בשלם סוכו. ורש"י ז"ל הביא סוף ספר יחזקאל (מ"ח, ל"ה) ושם העיר מיום יי' שמה, תרגום יונתן שמיה דקרתא איתפרש מיומא דאשרי שכינתיה תמן, כלומר לא יקרא לה אלא השם הראשון שהיה לה מיום שנעקד יצחק שקרא אברהם יראה, והיא היתה שמה שלם, הרי ירושלם.
